הרינג ואח' נ' אדרי - אל ישראל אנרגיה ירוקה בע"מ ואח'

החלטה

1. מונחת לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה כך שיתאפשר לתובעות/למבקשות לתבוע פיצוי מוסכם הקבוע בסעיף 5.7 להסכם הקבלנות.

2. לטענת המבקשות, בתמצית, לאחרונה הועבר ייצוגן לב"כ חדש. במסגרת בדיקת כלל המסמכים והכנת התיק לדיון הוכחות שהתקיים ביום 17.6.2013 התגלו למבקשות סעדים נוספים אותם זכאים לקבל מכוח הפרת ההסכמים ע"י הנתבעות/ משיבות. מאחר ובקשת המבקשות לפיצול סעדים נדחתה, מתבקש ביהמ"ש להיעתר לבקשה זו על מנת שלא לחסום בפניהן את תביעת הפיצוי המוסכם. שלילת הבקשה תסגור את דלתות ביהמ"ש בפני המבקשות לעניין הפיצויים. על פי מאזן הנוחות למבקשות יגרם נזק רב בלתי ניתן לתיקון אם ביהמ"ש ישלול את הבקשה בעוד המשיבות תאלצנה להתמודד מול הטענה, דבר שממילא תואם את קו הגנתן. אין בתיקון כתב התביעה כדי להוות שינוי בגרסת הצדדים או בתצהירים באופן מהותי אלא טכני בלבד שאין בו לשנות את קו החקירות הנגדיות. מהתגובה לבקשה לפיצול סעדים עולה כי למשיבות ישנן טענות משפטיות בעיקר בנוגע לפרשנות סעיף 5.7 להסכם הקבלנות ולכן אין בתיקון כתב התביעה בכדי לשנות ו/או לעכב את השלב בו מצויה התובענה אלא רק להוסיף לטענות הצדדים בסיכומים. משמדובר בטענות שאינן חדשות הרי שלא יגרם למשיבות נזק. גישת ביהמ"ש לתיקון כתבי טענות הינה ליברלית. ביהמ"ש רשאי להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב משלבי הדיון לרבות בשלב מתקדם.

3. המשיבות מתנגדות לבקשה. לשיטתן הפסיקה קבעה באופן חד משמעי שהחלפת ייצוג ומחדלי עורכי הדין אינם מהווים טעם לתיקון כתבי טענות קל וחומר "טעם מיוחד" כנדרש כאשר הבקשה מוגשת לאחר קדם המשפט. די בכך כדי לדחות אתה הבקשה. אך מעבר לצורך, הבקשה הוגשה בשיהוי. השלב המתאים לדיון בתיקון כתבי הטענות הוא בקדם המשפט וככל שבעל דין מבקש לעתור לתיקון כתבי הטענות לאחר קדם המשפט עליו להציג טעמים מיוחדים. הפסיקה קבעה כי החלפת ייצוג אינה מהווה הצדקה לתיקון כתב תביעה כלל, גם כאשר בקשת התיקון מוגשת במועד, כלומר בטרם סיום קדם המשפט. תיקון כתב התביעה בשלב זה יצור השלכות קשות על התיק. התביעה מצויה כיום בשלב הסיכומים והתיקון יחייב ניהול התיק מחדש: הגשת כתב הגנה מתוקן, הגשת ראיות בתצהירים, ניהול הוכחות והתייחסות בסיכומים. קיום דיון מחדש אינו רצוי גם מבחינת ההתחשבות הנדרשת באינטרס הציבורי. המבקשות אישרו כי תיקון כתב התביעה בשלב זה ישליך על ניהולו, הימשכותו וסיומו. הצעת המבקשות להתייחס לנושא הפיצויים במסגרת הסיכומים בלבד נוגדת את סדרי הדין ושוללת מהמשיבות להתגונן כראוי. זאת ועוד, המבקשות היו מודעות לסעד המבוקש עוד לפני החלפת הייצוג ובחרו במודע שלא לתבוע אותו וגם מסיבה זו דין הבקשה להידחות. עד המבקשות, גל הרינג, ידע היטב מה טמון בהסכמים. הסיבה האמיתית שב"כ המבקשות הקודם לא כלל את הפיצוי בכתב התביעה היא כי המבקשות ידעו שאינן זכאיות לפיצוי שכן הנסיבות המנויות בסעיף 5.7 אינן מתקיימות.

4. בתשובה לתגובה חזרו המבקשות על עיקר טענותיהן והוסיפו שסעיף 5.7 להסכם הקבלנות לא נדון בקדם המשפט ולא היה בידיעת המבקשות כסעיף שניתן לתבוע מכוחו ולא הוחלט לגביו דבר. גם אם היה מדובר בעניין שהוחלט לגביו בקדם המשפט הרי שלביהמ"ש ישנה הסמכות לשנות את ההכרעות כדי למנוע עיוות דין. בקשה זו הוגשה בעקבות גילוי הסעד הנוסף בשלב זה ולא בשל החלפת הייצוג גרידא או מקצה שיפורים. ללא התיקון המבוקש לא תבוא מלוא הפלוגתא האמיתית לדיון. הוספת הסעד אינה מונעת מהמשיבות להתגונן. ההחלטות אשר ציינו המשיבות בתגובתן שונות בתכלית מהעובדות נשוא בקשה זו (ראו פירוט בסעיפים 18.1 – 18.5). המבקשות פעלו באופן מיידי לאחר שנודע להן על הסעיף להגשת הבקשה לפיצול סעדים וזאת בטרם דיון ההוכחות ולא השתהו. המדובר בעילה הנובעת מאותה מסכת עובדתית ובסעיף אחד בעניין פיצויים מוסכמים. במסגרת הסיכומים כל צד יכול לפרש את טענותיו ולשכנע את ביהמ"ש מדוע חל סעיף הפיצויים או לאו. תצהיר מר פשין אינו רלוונטי, מדובר בעדות מפי השמועה ולא ברור באיזו מסגרת שוחח מר פשין עם ב"כ המבקשות הקודם, הגם ולא סביר שישוחח האחרון עם מנהל כספים במשיבות ויפרט באזניו מה ידוע למבקשות ומה לאו. אף אם ידע ב"כ המבקשות הקודם אודות הפיצוי המוסכם הרי שאין הדבר מעיד על ידיעת המבקשות. לא ברור ממה חוששות המשיבות, מדוע נעמדות על רגליהן האחוריות ככל שאכן אין סיכוי למבקשות.

דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה סבורה אני כי דינה להידחות, כפי שיפורט להלן. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת בין היתר כי ניתן לתקן כתבי טענות בכל עת: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

6. אכן גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות הינה ליברלית כאשר נועד התיקון להועיל לבעלי הדין לגבש את השאלות האמתיות השנויות במחלוקת בניהם וכן ליעל את ההליך המשפטי. ואולם, קיימים סייגים אשר יש להתחשב בהם כגון התנהגות בעלי הדין והשלב בו מובאת הבקשה "לפי תקנה 92, בית המשפט ייעתר לבקשות לתיקון כתבי טענות מקום בו התיקון נדרש להכרעה בשאלות שבמחלוקת. חריגים לכך הם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או כאשר התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש. כן יבחן אם העתרות לבקשה תגרום להכבדה ולהארכת הדיון ואם יהיה בפסיקת הוצאות פיצוי מספק לנזק ולטרחה שייגרמו מהעתרות לבקשה." (אורי גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי מהדורה עשירית, 153).

7. בענייננו, בהחלטתי בבקשה לפיצול סעדים מיום 29.7.2013 קבעתי בין היתר בסעיף 5: "מבלי לקבוע מסמרות, נימוקי הבקשה מהווים לכל היותר סיבה לתיקון כתב התביעה, סעד שהתבקש לראשונה בתשובה לתגובה. ברם, מאחר שלא ניתנה למשיבות האפשרות להגיב על הסעד החלופי בשלב זה איני נעתרת לו, כמובן שאין בכך להוות החלטתי לגופו של עניין ואין הדבר מקים מעשה בית דין. היה ותוגש בקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה תועבר היא לתגובת המשיבות ולאחר מכן אתן החלטתי בה."

8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים סבורה אני כי אין מקום לתקן את כתב התביעה. כתב התביעה הוגש ביום 10.6.2012 ואין מחלוקת שחוזה הקבלנות לרבות סעיף 5.7 היה מונח בכל העת לפני המבקשות. בתיק התקיימה ישיבת קד"מ ביום 16.1.2013, הוגשו תצהירי עדות ראשית והתקיימה ישיבת הוכחות. הבקשה לפיצול סעדים הוגשה ביום 16.6.2013, יום לפני ישיבת ההוכחות, כאשר הסעד לתיקון כתב התביעה התבקש לראשונה בתשובה לתגובה שהוגשה ביום 29.7.2013, לאחר שניתן צו לסיכומים. לאחר החלטתי מיום 29.7.2013 בבקשה לפיצול סעדים הוגשה בקשה נפרדת, הבקשה דנן.

9. הווי אומר, הבקשה הוגשה בשלב מאוחר ומתקדם מבלי שניתן כל נימוק מניח את הדעת. המבקשות טענו: "המבקשות יחזרו ויטענו, לא ציינו כי לא ראו מעולם את סעיף 5.7 ו/או שאינן מכירות את הסכם הקבלנות, כל שנטען הוא כי ע"פ ייעוץ משפטי של ב"כ החדש התגלו להן סעדים נוספים" (סעיף 44 לתגובה לתשובה). לא מצאתי כל טעם, קל וחומר "טעם מיוחד" מדוע לא נכלל סעד הפיצוי המוסכם בכתב התביעה שהוגש מלכתחילה או בשלב מקדמי של ההליך. זאת ביתר שאת משהמבקשות היו מיוצגות וכל העובדות עמדו לנגד עניהן כבר בשל קדם המשפט. לפיכך הנני שוללת את טענת המבקשות ולפיה הסעד התגלה להן רק בשלב זה: כאמור, המבקשות היו מיוצגות וסעיף 5.7 עמד לנגד עניהן ולכל הפחות יכלו לגלותו בשקידה סבירה הרבה קודם לכן.

10. צודקות המשיבות כאשר טוענות כי במידה ויתוקן כתב התביעה הרי שיש לאפשר להן להתגונן כראוי ובכלל זה לתקן את כתב הגנתן, תצהיריהן ולחקור נגדית את המבקשות או מי מטעמן בנושא. איני יכולה לקבוע מראש כי ניתן להסתפק בהתייחסות לנושא זה בסיכומים (שגם הם כבר הוגשו מטעם המבקשות). מכאן, ככל שאעתר לבקשה יגרור הדבר את פתיחת המשפט מחדש.

11. מתווספת לאמור ההלכה הקובעת שאין בהחלפת ייצוג בכדי להוות נימוק מספיק לתיקון כתב תביעה, ראו בר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח', פד"י ל"ט (2) 556, 558 הנזכר בסעיף 3 לתגובת המשיבות, וכן האסמכתאות הנזכרות בסעיף 4 שם.

12. מכל הנימוקים הנזכרים לעיל, דין הבקשה להדחות. הצדדים יתייחסו לשאלת ההוצאות בסיכומיהם.

ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ד, 23 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.